פריט ידע סוגי בעיות

סוגי בעיותסוגי בעיות

לא כל הבעיות נולדו שוות. יש בעיות פשוטות למדי הדורשות פתרון פשוט – למשל, כאשר חם לי אפתח חלון. אך יש בעיות מאתגרות יותר, שדורשות פתרון רב-שלבי או כזה המצריך מיומנות ייחודית. גם בבעיות ממין זה יש כאלה שהפתרון להן ידוע מראש ונוסה פעמים רבות, והאתגר הוא בהטמעתו. בעיות כאלה נחשבות בעיות מסובכות. לעומתן, בעיות מורכבות הן בעיות רחבות היקף, עמוקות, כוללות וארוכות טווח. בעיה מורכבת מאופיינת בהשתנות גוברת והולכת, ועצם ניסיון ההתערבות בה עשוי להשפיע על אופייה ועל המענים הדרושים לה. פתרונה של בעיה מורכבת יהיה ייחודי ובלתי ניתן לשכפול.

בשנות ה-70, חוקרים מאוניברסיטת ברקלי יצרו הבחנה בין בעיות פשוטות יחסית לבין כאלה המאופיינות במורכבות גבוהה ועל כן הפתרון להן מחייב גישה ייחודית.7 החוקרים הגדירו שלושה סוגי בעיות:8

• בעיות משבריות (Critical Problems) - בעיות המצריכות מענה מיידי, הפתרון להן ברור ומוגדר וקיימת סמכות מקצועית שיכולה לתת להן מענה. בעיות אלה הן לרוב בעיות קצרות טווח.
• בעיות "מאולפות" (Tamed Problems) - בעיות מוגדרות שיש להן פתרון ליניארי באמצעות טכניקות, מודלים ושיטות עבודה שניתנות לשכפול. נושא הבעיה עשוי להיות מאתגר, אך יש קשר ברור בין סיבה לתוצאה ולכן הצעדים הנדרשים לפתרון ברורים (גם אם הפתרון הוא רב-שלבי ונדרש זמן רב ליישומו).
• בעיות מרושעות/זדוניות (Wicked Problems) - ידועות גם כבעיות מורכבות (Complex Problems) - בעיות שנוטות להיות לא ליניאריות וקשות לפירוק, מאופיינות באי-ודאות ובעיקר כרוכות בקושי להבין את הסיבות האמיתיות להן ואת יחסי הגומלין ביניהן. כמו כן, המטרות של הגורמים המעורבים בבעיות אלה מעורפלות וכך גם מטרת המערכת כולה (נסביר מונח זה בהמשך). סוג זה של בעיות הוא הקשה ביותר לפתרון.

בעיות חברתיות, סביבתיות וכלכליות מהסוג האחרון נעוצות תמיד בהקשר מערכתי רחב ולמעשה נמצאות בתוך מערכת מורכבת (ראו בהמשך), ולכן כדי להתמודד עם בעיה מורכבת חשוב להגדיר אותה במדויק ולמפות את המערכת המורכבת שבתוכה היא פועלת.

מערכתמערכת

בספרות קיימות הגדרות שונות ורבות למושג מערכת.9 בסקירה זו בחרנו להניח כתשתית את הגדרתה של דונלה מדוז (Donella Meadows),10 ממייסדות הדיסציפלינה של חשיבה מערכתית לפתרון אתגרים חברתיים. על פי הגדרה זו מערכת כוללת שלושה חלקים המתקיימים בה בו בזמן: מרכיבים (אלמנטים), קשרי גומלין ומטרה.

1. מרכיבי המערכת הם החלקים הקלים ביותר לזיהוי מכיוון שלעיתים קרובות הם גלויים ומוחשיים. אלו הם החלקים השונים הקיימים בתוך המערכת – איברים בגוף האדם, שחקנים בקבוצת ספורט, תפוחים על עץ וכדומה. במערכת חברתית וציבורית המרכיבים עשויים לכלול סוגים שונים של ארגונים, תוכניות, מוצרים, תקציבים ומוסדות, וכמובן סוגים שונים של קבוצות אנשים (אזרחים, לקוחות, מטופלים, אקטיביסטים, צרכנים, מנהיגים וכדומה). מרכיבי המערכת עשויים להיות בלתי מוחשיים. למשל, באוניברסיטה תחושת גאווה במוסד ותעוזה אקדמית הם שני מרכיבים משמעותיים של המערכת.
2. קשרי גומלין הם היחסים והקשרים המחברים בין מרכיבי המערכת ומאפיינים את התקשורת ביניהם. במערכות חברתיות קשרי הגומלין עשויים לכלול רשתות ושיתופי פעולה, יחסי מימון, רשתות אספקה, קשרי שירות ומעבר של מידע. לרוב יש במערכת עשרות ואף מאות מרכיבים הנמצאים בתנועה מתמדת ובאינטראקציה בינם לבין עצמם. קשרי הגומלין כוללים גם השפעות סיבתיות של מרכיב אחד על אחר, אשר יכולות ליצור שרשראות תגובה ולולאות משוב שמקבעות את הדינמיקה בתוך המערכת. קשרי הגומלין משקפים את דינמיקת יחסי הכוח בין המרכיבים ואת דפוסי ההתנהגות של כלל המערכת. על כן הבנתם חשובה יותר ממיפוי המרכיבים. דונלה מדוז מביאה כדוגמה קבוצת כדורגל - אם נחליף את כל שחקני הקבוצה (כלומר את מרכיביה), היא עשויה לשחק טוב או גרוע יותר. אולם אם נחליף את חוקי המשחק (כלומר את קשרי הגומלין), ונהפוך אותם למשל לחוקי הכדורסל, זה עשוי להיות משחק אחר לחלוטין גם אם לא נחליף אף שחקן.
3. מטרת המערכת היא השאיפה הכוללת של סך מרכיביה, ייעודה ההוליסטי, תכליתה ומה שמתווה את הכיוון שלה. מטרת המערכת היא החלק המאתגר יותר לזיהוי, שכן לרוב לא מדובר במטרה גלויה ומוצהרת. ואולם, חשוב להבין את המטרה מכיוון שיש לה השפעה מכרעת על התנהגותה של המערכת. ניקח כדוגמה את מערכת גוף האדם: במערכת זו לא קיים איבר יחיד, רקמה או תא הנושאים את מטרת-העל "להישאר בחיים", אך זוהי הפונקציה או המטרה המשותפת של גוף האדם (המערכת). דוגמה נוספת, הפעם של מערכת חברתית (ראו בהמשך), היא מערכת החינוך הממלכתית – מטרותיה עשויות להיות הקניית ידע, בניית מיומנויות, הכנת התלמידים להתמודדות עם אתגרי החיים בעולם המודרני או סוציאליזציה לזהות לאומית; במקרה כזה יכולה להיות יותר ממטרה אחת, כמובן.

במילים אחרות, מערכת על פי הגדרה זו היא אוסף של מרכיבים – אנשים, ארגונים, תאים, מולקולות או כל דבר אחר – המקושרים ביניהם ומאורגנים באופן קוהרנטי בדרך השואפת להשיג מטרה. למשל, קבוצת כדורגל היא מערכת הכוללת מרכיבים כגון שחקנים, מאמן, מגרש וכדור. קשרי הגומלין במערכת הם חוקי המשחק, אסטרטגיית המאמן והתקשורת בין השחקנים. מטרת הקבוצה עשויה להיות לנצח את המשחק, ליהנות ממנו, להביא לגיבוש חברתי, להעצים את המשתתפים, להרוויח מיליוני דולרים או כל המטרות האלו גם יחד.

בין חלקי המערכת מתקיימים יחסי גומלין ותלות, והם מצויים ברשת של יחסים וקשרים כך שלפעולה של ישות אחת עשויות להיות השלכות על ישויות אחרות, על המערכת כולה ועל סביבתה החיצונית. המערכת היא אפוא יותר מסך חלקיה, וְּכָשֵלם היא עשויה להפגין אדפטיביות, דינמיות, התכווננות לעבר מטרה, שימור עצמי ולעיתים התנהגות אבולוציונית. היא יכולה להיות חלק ממערכות אחרות ולהכיל בתוכה מערכות שונות. כמו כן, אפשר להגביל, להפעיל או להניע אותה באמצעות כוחות חיצוניים.

אחת מנקודות המוצא להגדרת מערכות היא תפיסת המערכת הביולוגית בטבע. גם המושג "אקוסיסטם" (מערכת אקולוגית) לקוח מתחום הביולוגיה ומדעי החיים, ומתייחס לקהילה של אורגניזמים ומיקרואורגניזמים, היחסים ביניהם, סביבת החיים שלהם והתפקוד שלהם יחד כמערכת. בסקירה זו אנו מתמקדים כמובן במערכות חברתיות, כלומר מערכות הכוללת אנשים, פרטים וקבוצות, ומשפיעות עליהן ועל איכות חייהם.

משל הפיל והאנשים העיוורים

משל עתיק ידוע מספר על קבוצה של שישה עיוורים הנתקלים בפיל. כל אחד מהם נוגע בחלק אחר של החיה בניסיון לקבוע מה ניצב מולו. הראשון ממשש את החדק ומאמין שהפיל הוא נחש, השני מעביר את ידו על הרגל ומתעקש שהפיל הוא גזע של עץ, השלישי אוחז בידיו את הזנב ומשוכנע שהפיל הוא חבל וכן הלאה.

הם מתווכחים ביניהם, וכל אחד מתבצר בגרסתו למציאות ואינו מסוגל להכיר בתפיסת האחר. הנמשל מלמד שיעור פשוט על חשיבה מערכתית: אי-אפשר להבין את המערכת ואת התנהגותה מתוך הכרת המרכיבים שלה בלבד. אמנם כל אחד מהאנשים יכול לזהות חלק מהפיל (מרכיב), אך הדרך שבה חלקים אלה משתלבים זה בזה (קשרי הגומלין) נעלמת מהעין, וכך גם התמונה השלמה – העובדה שהפיל הוא יצור חי שלם (המטרה).

מאפייני מערכת מורכבתמאפייני מערכת מורכבת

מערכות נחשבות מורכבות אם מתקיימים בהן המאפיינים האלה: הן מכילות חלקים רבים, מבוזרות ומרובדות; הן בעלות קישוריות גבוהה; היחסים בתוכן מורכבים יותר מיחסי סיבה-תוצאה ישירים ופשוטים; והן משתנות ומתהוות באופן מתמשך, תוך שהן מפגינות יכולת הסתגלות גבוהה לשינויים בסביבתן, ועמידות גבוהה לא פחות לניסיון לשנותן. בעמודים הבאים נתאר בקצרה כל אחד מהמאפיינים הללו, ולבסוף נדגים כיצד באו לידי ביטוי במגפת הקורונה, שהייתה בעיה זדונית, בתוך מערכת מורכבת. ההתמודדות עם בעיה זו ממחישה באופן מובהק את נחיצותה ויתרונותיה של החשיבה המערכתית.

ביזור ורובדיותביזור ורובדיות

מערכות מורכבות כוללות חלקים רבים ברמות שונות וכל הרמות האלה מקושרות ומשפיעות זו על זו, אך הן אינן מקבלות הנחיות ממוקד פיקוד מרכזי אחד. מערכות אלה הן חלק ממערכת ברמה גבוהה יותר, וכך נוצרת רמה נוספת של סדר. דוגמה טובה לכך היא עסק הפועל במסגרת הכלכלה המקומית, שהיא חלק מהכלכלה הלאומית, שבתורה היא חלק מהכלכלה הגלובלית. הרמות השונות מהוות יחד מערכת מורכבת כיוון שהן קשורות ותלויות זו בזו, ואי-אפשר לבודד מרכיב אחד או לרדד את המערכת כולה לרמה אחת.

קישוריות (Connectivity) גבוההקישוריות (Connectivity) גבוהה

במערכות מורכבות נוצר מערך צפוף של קשרי גומלין בין חלקי המערכת. בין מספר קטן של חלקים יכולים להיות אלפי קשרים ואף מיליוני קשרים, ומספרם יכול לגדול באופן אקספוננציאלי. קשרים ויחסים אלה הם שמגדירים את המערכת יותר מאשר המאפיינים של מרכיביה, ולכן כדי להבין מערכת מורכבת יש לחקור את הקשר בין המרכיבים ואת ההשפעות שלהם זה על זה. דוגמאות למערכות בעלות קישוריות גבוהה הן מערכת התעופה העולמית, האינטרנט והמערכת הפיננסית העולמית.

יחסים לא ליניאריים בין סיבה לתוצאהיחסים לא ליניאריים בין סיבה לתוצאה

במערכות מורכבות לא קיים קשר ישיר, קווי וחד-כיווני של סיבתיות, ולכן הסיבה והתוצאה לה יכולות להיות רחוקות זו מזו בזמן ובמקום. הגורמים לכך הם הקשרים המסועפים והרב-כיווניים בין המרכיבים, שבגללם כל מרכיב עשוי להיות סיבה וגם תוצאה, וכן תופעת לולאות המשוב. לולאות המשוב הן גורם מרכזי לכך שמערכות עשויות לגדול או לדעוך בקצב אקספוננציאלי ומהיר ולשנות את התנהגותן עד כדי הפיכה למשהו חדש ושונה לגמרי בתוך זמן קצר מאוד (ראו הרחבה על לולאות משוב בהמשך).

בהקשר החברתי מוביליות חברתית היא דוגמה לקשרים מסועפים בין משתנים, שבגללם קשה לבודד את גורמי ההשפעה השונים – חינוך, רווחה, הורים, סביבה, תרבות, שוק העבודה – המשפיעים על עיצוב העתיד של ילד שגדל בסביבה מוחלשת. כל אחת מהמערכות הגדולות משפיעה עליו אינספור פעמים במהלך חייו ומושפעת בעצמה מהפעולות וההתנהלות של חלקים אחרים במערכת.

דוגמה לבעיה מערכתית מורכבת היא תופעת הבדידות בקרב מבוגרים. יוזמת קולקטיב אימפקט בשיתופים העוסקת בתחום זה, תחת השם "איכות חיים ובדידות בזקנה", בחנה את הגורמים לבדידות בקרב מבוגרים ואת ההשלכות של תופעה זו. הניתוח העלה תמונה מסועפת של קשרים בין איכות חיים, בדידות, אורח חיים פעיל, תפקוד תקין ובריאות פיזית ונפשית. המפה שלהלן, המציגה את הקשרים שבין איכות חיים ובדידות, ממחישה היטב את הקשרים בין הגורמים, שהם לעיתים דו-כיווניים, ואת הקושי לבודד מתוכם גורמים והשלכות.

התהוות מתמדת, יכולת עמידות והסתגלות גבוהה לסביבה המשתנההתהוות מתמדת, יכולת עמידות והסתגלות גבוהה לסביבה המשתנה

כאמור, במערכות מורכבות אין מכניזם מרכזי המתאם בין חלקי המערכת ופועל "מלמעלה למטה". לחלקי המערכת יש מידה של אוטונומיה, בדרך כלל בזכות יכולת הסתגלות לסביבתם המקומית. המרכיבים משנים את מצבם ברמה המקומית והתוצאה היא יצירת דפוסים של סדר וארגון המתפשטים מלמטה למעלה. הודות ליכולת הארגון העצמי (self-organization) של מרכיבי המערכת, הם מתנהלים באופן "לא מנוהל" ומייצרים אירועים שיביאו בעצמם להתפתחויות והתהוויות נוספות. האוטונומיה, ההתהוות וההסתגלות הופכות את המערכת המורכבת להטרוגנית ובעלת טווח תגובות רחב ומגוון. מערכות מורכבות מתפתחות בתהליך של אבולוציה והסתגלות והמערכת כולה מוצאת את הדרך להתאים עצמה לסביבתה גם בלי מנגנון תיאום מרכזי. ככל שהאוטונומיה ויכולת ההסתגלות של חלקי המערכת גדולות יותר כך היא מורכבת יותר, כיוון שהמשמעות היא טווח תגובות מגוון ורחב יותר ופחות תיאום והלימה בין מרכיבי המערכת.

דוגמה להסתגלות של מערכת לסביבה משתנה "מלמטה למעלה", באמצעות טווח תגובות רחב ובהיעדר תיאום מרכזי היא תפקוד הרשויות המקומיות בישראל במהלך משבר הקורונה. למגפה היו השפעות נרחבות על הפרט ועל הקהילה, בהיבטים רגשיים, נפשיים, כלכליים ובריאותיים. המענה המתאים לבעיות שהמגפה יצרה הושפע במידה רבה מאופי האוכלוסייה ומהיכרות עם צרכיה ברמה המקומית, ולעיתים אף היה מבוסס על היכרות אישית. בתוך אי-הוודאות הגדולה שנוצרה באותה תקופה הפכו הרשויות המקומיות לעוגן חשוב בטיפול בהשלכות השונות של המשבר, בגלל הקרבה הפיזית לאוכלוסייה, ההיכרות עימה ואמון התושבים במנהיגות המקומית. רשויות שונות התמודדו עם המשבר בדרכים שונות ומגוונות, בהתאמה לסביבתן המקומית ולמאפיינים הייחודיים של תושביהן ובדרגות שונות של הצלחה. לצד גורמים נוספים, הפרואקטיביות של הרשויות בטיפול במשבר הובילה, בהמשך לחיזוק מגמת הביזור.

מגפת הקורונה כדוגמה למערכת מורכבת ולנחיצות החשיבה המערכתית

מגפת הקורונה, שהוזכרה לעיל בהקשר של הסתגלות לסביבה, יכולה לשמש אותנו באופן נרחב יותר להדגמה של הצורך בחשיבה מערכתית. המגפה הביאה לאחת הטלטלות הגדולות ביותר שהעולם חווה בעשרות השנים האחרונות. המשבר האפידמיולוגי הפך למשבר כלכלי ולמשבר בשוק העבודה. אף שחלף זמן מאז פרוץ המגפה, גם כיום איננו יכולים להבין ולחזות באופן מלא את השלכות המגפה והמשבר שיצרה. עם זאת, ברור כי ההתפשטות של נגיף הקורונה והשפעתו על הכלכלה ועל היחסים בין מדינות יצרו בעיה מורכבת שכדי להבינה יש צורך בניתוח מערכתי. הקישוריות המתרחבת בין חלקי העולם באה לידי ביטוי במשבר זה בהאצת התפשטות הנגיף דרך תיירות ותעופה בינלאומיות. התלות בין המדינות ניכרה בתחילת המשבר במחסור שנוצר בציוד מיגון, כגון כפפות ומסכות, שנבע מקטיעת שרשרת האספקה הבינלאומית של הציוד הרפואי בשל המשבר. ההבנה המאוחרת של הקשר בין מה שהתרחש בעיר ווהאן שבסין לבין חיי היום-יום של אזרחים במדינות המערב גבתה מחיר כבד של חיי אדם.

התלות בין אזרחי העולם מעולם לא נחוותה בידי רבים כל כך, ובאופן ישיר, מהיר ובו-זמני כפי שהיא נחווית בשנים האחרונות בשל מגפת הקורונה. לתגובה של מדינות שונות לאיום המגפה, כשלעצמה, היו השלכות מסדר שני ושלישי שהתפשטו בעולם מהר מהנגיף עצמו. התלות בין מערכות ברמות שונות ורבות המחישה את אפקט הפרפר. למשל, המגפה והתמודדות הרשויות עימה הביאו לעלייה במקרי האלימות במשפחה, לגידול במספר בני הנוער הסובלים מהפרעות אכילה ולקריסה של עמותות.

משבר הקורונה אילץ מנהיגים ומקבלי החלטות בעולם לחשוב באופן רחב ועמוק יותר על סיבתיות והשלכות. להחלטות ואפילו להתבטאויות הנאמרות ללא מודעות מערכתית עשויות להיות השפעות מזיקות. לדוגמה, התבטאות נשיא ארה"ב טראמפ בנוגע לזמינות הבדיקות הובילה לעלייה בביקוש לבדיקות וכך לירידה בזמינות שלהן, ואף למחסור במסכות חד-פעמיות הדרושות לביצוע הבדיקה.