מהו הכלי?
המודל מסייע באפיון מערכת מורכבת באמצעות ניתוח חמישה היבטים מרכזיים של המערכת: Resources Rules, Roles, Relationships ו- Results. ההנחה בבסיס המודל היא כי כל מערכת כוללת אינטראקציות ויחסי גומלין בין מרכיביה – שחקנים אנושיים, ארגונים ומוסדות, שנושאים תפקידים שונים ופועלים על פי מערכת חוקים מסוימת באמצעות משאבים מוגבלים. ביתר פירוט, מרכיבי המערכת לוקחים על עצמם תפקידים (Roles) מסוימים (המסומנים במודל בעיגולים בצבעים שונים), וביניהם נפרשת רשת סבוכה של מערכות יחסים (Relationships) (המיוצגות על ידי קווים המחברים בין העיגולים). האינטראקציות הללו תלויות בתשומות או במשאבי המערכת (Resources), ומייצרות תוצאה או תוצאות בהתאם למטרת המערכת (Results). גם מערכות מורכבות כוללות מערכת כללים (Rules), חוקים, רגולציות ונורמות שמסדירים במידת מה את היחסים והממשקים בתוכן.
מתי נשתמש בכלי?
הכלי מתאים לשימוש בשלב מוקדם של מיפוי המערכת משום שהוא מציע הבנות ראשוניות לגבי גבולותיה, המרכיבים השונים שלה ויחסי הגומלין ביניהם. למעשה ייחודיות המודל היא בראייה הוליסטית, והוא כולל התייחסות גם למרכיבים מחוץ למערכת המצויים בסביבתה החיצונית או משפיעים עליה, כגון משאבים ותוצאות. המיפוי של מרכיבים כאלה חשוב מאוד בבעיות מסוימות, ויכול לתרום להבנת הבעיה ולאיתור נקודת המינוף ודרכי ההתמודדות.
איך משתמשים בכלי?
מציירים תרשים של המערכת ומתחילים למלא את מרכיבי ה-R השונים. האינטואיציה מרמזת שתוצאות הן השלב האחרון, אולם במיפוי מערכתי לפי מודל זה מומלץ להתחיל דווקא בשלב התוצאות ולהתייחס לארבעת ה-R האחרים בשרשור לאחור. בחירת התוצאות בשלב הראשון מאפשרת לצמצם מעט את מספר המרכיבים השונים בתוך המערכת, ולהתמקד ברלוונטיים ובעלי התרומה הרבה ביותר לתוצאות שנבחרו.
ניקח לדוגמה מיפוי של מערכת לימודי מדע וטכנולוגיה (STEM) בבית הספר היסודי. התוצאות (Results) הן הישגי התלמידים במקצועות הללו, דהיינו ציוני המיצ"ב של תלמידי בית הספר היסודי במדעים ובמתמטיקה. התפקידים (Roles) הם שחקנים שונים במשרד החינוך – מפמ"ר מתמטיקה ומפמ"ר מדעים ואגף חינוך יסודי, ושחקנים ברמת השטח – מנהלים, מורים, מוסדות הכשרת מורים, מועצת תלמידים ועוד, שחלקם תומכים בחיזוק לימודי STEM וחלקם מתנגדים לכך (יש להתמקד בתפקיד שהם ממלאים במערכת בפועל, ולא בהגדרת השחקן בשמו). החלוקה הפנימית חשובה כי היא מאפשרת לנו להבין אינטרסים ותפקידים שונים של כל אחד מהם. יחסי הגומלין (Relationships) ביניהם הם ההשפעות והממשקים בין התפקידים השונים, בין שהם חד-צדדיים (כפיפות) או הדדיים (לולאת משוב מזינה). המשאבים (Resources) במערכת הם תקציב החינוך פר תלמיד, שעות הוראה פרונטלית, מערכות מחשוב תומכות ולומדות שזמינות למורים, השתלמויות מורים בתחומים הללו ועוד. הכללים (Rules) במקרה זה הם רגולציות גלויות, כמו מארז תכנון, ניהול והיערכות שנתית (מתנ"ה) של משרד החינוך ומדיניות תקצוב שעות הוראה של מתמטיקה ומדעים, אך גם היבטים "רכים" יותר שמאפיינים שגרת עבודה בבתי ספר – כמו רמת שיתוף בידע בין מורים, חזון מנהל/ת בית הספר ודגשים של מפקחים פדגוגיים.
טיפ לדרך וקישורים לקריאה נוספת
המיפוי של תפקידים ומערכות יחסים במודל זה שונה ממיפוי השחקנים המוכר לנו ממהלכי הובלת שינוי חברתי. המטרה אינה לציין כל שחקן בנפרד, אלא להכניס למודל את התפקידים המרכזיים של השחקנים שמובילים לתוצאות של המערכת. לדוגמה, במערכת פיננסית יכול להיות שיש כמה בנקים הממלאים תפקידים שונים, אך במקום לפרט את שמותיהם נציין את התפקידים הרלוונטיים לבעיה – למשל מוסדות פיננסיים שתומכים ברפורמה שעל הפרק לעומת אלו המתנגדים לה.