בעשורים האחרונים חוותה האנושות שינויים מהותיים שהעצימו את רמת המורכבות[1] המאפיינת את חיינו: התפתחויות טכנולוגיות ומהפכת המידע, התפשטות הגלובליזציה, וכמובן גידול האוכלוסייה שלווה במגמות גוברות של תיעוש, עיור, צריכה גוברת וייצור המוני. כל אלה ועוד חברו ותרמו למגמת "ההאצה הגדולה", המשתקפת בזינוק דרמטי ומתמשך במדדי הצמיחה של הפעילות האנושית.
המורכבות הגבוהה מלווה כמעט תמיד בדינמיות, עמימות, אי-יציבות ואי-ודאות, אשר מעצימות את האתגרים שהאנושות מתמודדת עימם. בעיות רבות בתחומים שונים, כגון אלימות, עוני, אי-שוויון ושינויי אקלים, נותרות כמעט ללא שינוי ואף מחמירות, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים להתמודד איתן. מכיוון שכך, הולכת וגוברת ההבנה כי במציאות כה מורכבת התפיסות המסורתיות והדרכים המקובלות לפתרון בעיות אינן יעילות, או שהן נותנות מענה לטווח צר של בעיות. זה הרגע שבו עולה ביתר שאת הצורך בחשיבה מערכתית – חשיבה לא ליניארית העוסקת בראיית השלם – כפרדיגמה שיכולה להציע מענה טוב יותר לאתגרי האנושות.
שינוי מערכתי וחשיבה מערכתית נדרשים לרוב בהקשר של בעיה חברתית מורכבת. כדי לבצע שינוי מערכתי יש צורך בניתוח של המערכת בהתייחס להיבטי הבעיה שרוצים להבין את שורשיה. לפיכך, בחלק זה נבקש להבהיר את המושגים הבסיסיים שישמשו אותנו להבנת נושא השינוי המערכתי – סוגי בעיות, מערכת ומערכת מורכבת; נבהיר את החשיבות שבהגדרה מדויקת של הבעיה; ונציג עקרונות למיפוי וניתוח של מערכת.
- ↑ מורכבות (Complexity) היא מושג שמקורו בגישה מדעית שצמחה בעשורים האחרונים, ובשנים האחרונות הפך רלוונטי להתמודדות עם סוגיות חברתיות, סביבתיות וכלכליות (2014 .Preskill et al). מדע המורכבות (Complexity science) איננו מבוסס על תיאוריה אחת אלא על כמה תיאוריות ודיסציפלינות, כגון תיאוריית המערכות הכללית, סייברנטיקס, מערכות מסתגלות מורכבות ותיאוריית המערכות החיות. זהו שדה מחקרי השואף להבין ולעבוד עם היעדר הוודאות, חוסר הליניאריות, האדפטיביות והארגון העצמי המאפיינים מערכות מורכבות, ומשמש חוקרים בעולמות הפיזיקה, הביולוגיה, המתמטיקה, הכלכלה, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה ועוד .)Reynolds 2020(