פריט ידע מיפוי ציר זמן (Timeline Mapping)

פריט ידע מיפוי ציר זמן (Timeline Mapping)

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מהו הכלי?

מפת ציר זמן מסדרת אירועים חשובים, פעילויות, פעולות, הישגים, כישלונות וציוני דרך אחרים בסדר כרונולוגי.

התבוננות בתמונת המאקרו הנוצרת מאפשרת למידה וגיבוש תובנות לגבי השפעתם של אירועים שונים על הבעיה, על המרכיבים במערכת ועל הקשרים ביניהם.

מתי נשתמש בכלי?

מיפוי ציר זמן יכול לעזור לחשוף את ההקשר וההיסטוריה של יוזמות שונות, ולזהות כיצד גורמים חיצוניים השפיעו על הסוגיה. כמו כן, הוא יכול לסייע לנו לבחון את ההתקדמות של המהלך והאתגרים בהקשר הרחב ובפרספקטיבה של שנים רבות, משום שהוא מאפשר לעשות "זום אאוט", ולתפוס בעדשה רחבה את התמורות שחלו במערכת לאורך הזמן ואת המשקעים שהיא נושאת עימה מאירועים ופעולות בעבר.

איך משתמשים בכלי?

השימוש בכלי מחייב הכנה ממוקדת, צלילה להיסטוריה של הבעיה המדוברת ולתמורות שחלו במערכת לאורך השנים. יש לאסוף את המידע לפני תחילת המיפוי. לדוגמה, בנושא לימודי STEM בחינוך היסודי, עלינו להבין מה היו ההסדרים הקיימים מאז קום המדינה ומהן התמורות המרכזיות שחלו מאז: שינוי סמכויות או מיקוד לאורך השנים, עליות גדולות, שינוי בהכשרות מורים, תוכניות לימודים, התערבויות שונות וכו'. מומלץ לנסות לאסוף מידע גם על היסטוריית הפתרונות, כלומר מה נוסה ומתי – כדי להבין טוב יותר מה עבד, מה לא, ומדוע. חשובה במיוחד ההסתכלות ההוליסטית המתקבלת מכלל האירועים המופיעים על הציר: מהי התמונה הגדולה שעולה? אילו דפוסים מסתמנים? מה ניתן ללמוד מכלל האירועים? מה מצב המערכת בנקודת הזמן הנוכחית בהתחשב בצבר האירועים המופיעים על ציר הזמן?

כדי לשמור על החשיבה המערכתית יש להיזהר מלברוח לדיון באירועים ספציפיים, ולשמור על נקודת המבט הכוללת.

טיפ לדרך וקישורים לקריאה נוספת

חשוב לכלול במפת ציר הזמן גם אירועים שלא בהכרח התגבשו לשינוי קונקרטי (לדוגמה החלטות ממשלה שהתקבלו אך לא יושמו), או פעולות שקורות ממש במקביל למיפוי (לדוגמה מינוי ועדה ציבורית בקשר לבעיה הספציפית, גם אם הוועדה טרם הגישה המלצות או שהן טרם יושמו).

קריאה נוספת מומלצת