כאמור, מיפוי מערכת מתחיל בזיהוי של מטרתה, האלמנטים שמרכיבים אותה וקשרי הגומלין ביניהם. זהו תהליך איטראטיבי שהולך ומתחדד תוך כדי המיפוי עצמו ועשוי לארוך זמן.
זיהוי חלקיה הסמויים של המערכת
תפיסת המערכת כבעלת רבדים שונים באה לידי ביטוי בהקשרים רבים בעולמות החשיבה המערכתית.[1] לפי תפיסה זו יש במערכת מרכיבים גלויים לעין ומרכיבים סמויים, ונלווית לה הנחת מוצא הגורסת כי קל יותר, ולכן מקובל יותר, לשנות את המרכיבים הגלויים. אולם שינויים אלה אינם מספיקים ליצירת שינוי מערכתי עמוק ובר קיימא הנוגע בשורש הבעיה. כדי להשיג שינוי מערכתי נדרשת פעולה ברמות העומק של המערכת, הסמויות מהעין, אך שינויים אלה הם הקשים ביותר לביצוע, כיוון שקשה להבחין במה שנמצא מתחת לפני השטח. בדיוק משום כך, שלב הכרחי וחשוב במיפוי המערכת הוא הזיהוי וההבנה של חלקיה הסמויים.
התשתית הסמויה של המערכת החברתית מכילה את מכלול הפרדיגמות המעצבות את תפיסות העולם של מרכיביה האנושיים, הנחות היסוד הלא מדוברות, מערכת האמונות, הערכים, הרעיונות והנרטיבים המשותפים. כל אלה אינם מדוברים לרוב משום שהם מובנים מאליהם, ולכן מקומם הוא ברובד הסמוי. פיטר סנג'י קרא להם "מודלים מנטליים" והגדיר אותם כ"הנחות, הכללות, או אפילו תמונות או דימויים מוטמעים היטב, המשפיעים על הצורה שבה אנו מבינים את העולם וכיצד אנו פועלים".[2]
המודלים המנטליים ודפוסי החשיבה הם מנועים מהותיים של פעילות בכל מערכת אנושית מפני שהם מעצבים את האופן שבו אנו מפרשים אירועים ופועלים. לדוגמה, כשם שהמצרים הקדמונים בנו פירמידות כיוון שהאמינו בחיים אחרי המוות, בני האדם המודרניים בונים גורדי שחקים כיוון שהם מאמינים שמרחב במרכז העיר הוא בעל ערך רב.[3] אחד הביטויים של דפוסי החשיבה והמודלים המנטליים הוא הנרטיב החברתי, כלומר ה"סיפור" הרווח בנוגע לסוגיה החברתית המדוברת. דפוסי החשיבה, המודלים המנטליים והנרטיב החברתי משפיעים זה על זה.
בין הרמה הגלויה לרמה הסמויה במערכת מצוי הרובד הגלוי למחצה, הכולל את יחסי הכוח, מערכות היחסים, הקשרים והתקשורת בין המרכיבים. ניתוח יחסי הכוח (הפורמליים והבלתי פורמליים) לצד הבנת האינטרסים והקונפליקטים של גורמים שונים במערכת, הוא צעד הכרחי להבנת הכוחות והדפוסים המשפיעים עליה. חשוב לפענח גם אותם כדי להגיע להבנה מלאה של המערכת ולהתחשב בהם בעת בחירת ההתערבויות לשם השגת שינוי מערכתי.[4]
תופעת "Me Too" כדוגמה לשינוי מודלים מנטליים[5]
מאז שנת 2017 חל שינוי במודלים המנטליים הנוגעים לסוגיית ההטרדה המינית בסביבת העבודה. אנשים יודעים לזהות התנהגות לא הולמת או לא חוקית בהקשר זה, אולם דפוסים מנטליים רווחים המבוססים על סטריאוטיפים מיניים יצרו יחס סלחני כלפי התנהגות כזו, והביאו לערעור אמינות הקורבנות ולהתעניינות נמוכה של אמצעי התקשורת בדיווח על מקרי הטרדה כאלה. נורמות חברתיות אלו היו גלויות למדי ומובנות לאנשים שחוו הטרדה, התעללות ותקיפה מינית על בשרם. לעומתם, עבור אנשים שלא סבלו מכך באופן ישיר הן היו סמויות ואף מוטלות בספק.
שינוי במודלים המנטליים בהקשר זה החל להתרחש כאשר נשים, בעיקר כאלה הנמצאות בעמדות השפעה וכוח, החלו לפרסם ברשתות החברתיות את סיפוריהן האישיים. בשיח הציבורי החל להתגבש נרטיב חדש של אפס סובלנות להטרדה מינית, שהשפיע על דפוסי החשיבה של אנשים רבים. אף שלא היה מלווה בשינוי חקיקתי אלא עיקרו היה שינוי תפיסתי, לתהליך שהביא לשינוי הדפוס המנטלי היו השלכות כבדות משקל, שעיקרן הסטת הקו המפריד בין התנהגות שניתן להכיל לבין התנהגות פסולה. השינוי במודלים המנטליים ובנרטיב הציבורי הוביל לחשיפת יחסי הכוח הקובעים לעיתים קרובות את האופן שבו נשים מוצגות בתקשורת ובתעשיית הבידור, ואת המכשולים העומדים לפניהן במגוון זירות חברתיות.
זיהוי לולאות משוב (Feedback loops)
כאמור, בין החלקים השונים של המערכת יש קשרים רב-כיווניים ומסועפים רבים, והם משפיעים מאוד על התנהגותה של המערכת וגורמים לכך שהקשר בין סיבה לתוצאה אינו ליניארי והן עשויות להתרחש במרחק של זמן ומקום. לזיהוי לולאות המשוב יש תפקיד חשוב בהבנת הדינמיקה בתוך המערכת.
לולאות משוב מורכבות מסדרה של פעולות היוצרות השפעה מעגלית של חלקי המערכת המורכבת זה על זה באמצעות משוב והיזון חוזר. הן הסיבה המרכזית לגדילה או לדעיכה אקספוננציאליות של מערכות מורכבות. במערכת מורכבת הלולאות מייצרות משוב פנימי ומחזקות את שורשי הבעיה, כך שלעיתים פעולה במערכת עשויה להביא לביטול או להגברה של אירועים בה. נהוג להבחין בשני סוגים של לולאות משוב:
- לולאת משוב חיובית, המכונה גם "לולאת משוב מחזקת", מגבירה את התופעה: ככל ש-א יתגבר כך יתגבר גם ב. המילה "חיובי" איננה שיפוט ערכי של התופעה, אלא מציינת את התגברותה. כדי להבין כיצד לולאת משוב חיובית פועלת במערכת חברתית נתבונן בחברה שבה רווחות נורמות של שוחד ושחיתות. מערכת חברתית כזו תתגמל אנשים נוספים לאמץ נורמות של שוחד ושחיתות, ותציב מגבלות לפני אלה המעוניינים לשמר התנהגות הגונה. ככל שיותר אנשים יהיו מעורבים בשחיתות או פשוט יקבלו אותה כחלק ממאפייני הקשרים שלהם, כך יתחזקו דפוסי השחיתות. דפוס זה יישמר כל עוד אנשים ימשיכו לקבל או לתת שוחד, וכך יחזקו וייצרו אותו באופן יום-יומי. לולאת משוב חיובית עלולה להוציא את המערכת מאיזון, ובמקרים קיצוניים אף להביא להכחדתה ולהתמוטטותה. דוגמה לכך היא התמעטות אוכלוסיית הדגים בעולם בשל דיג לא מרוסן וביקוש גובר מצד הצרכנים. עליית מחיר הדגים בשל התמעטותם אינה מובילה להפסקת הביקוש, אלא בדיוק להפך – היא מעודדת את הדייגים להמשיך לדוג משום שהם מתוגמלים על כך במחיר גבוה יותר.
- לולאת משוב שלילית, המכונה גם "לולאת משוב מאזנת", גורמת לדעיכה של התופעה: ככל ש-א' יתגבר כך ב' יפחת. פעמים רבות היא מובילה לאיזון מחדש של המערכת. דוגמה ללולאת משוב שלילית מעולם החי היא שרשרת ההתרחשויות הקורית כשטורפים מגיעים לנישה אקולוגית חדשה. אוכלוסיית הטורפים תלך ותגדל הודות למזון הזמין, עד שבשלב מסוים אוכלוסיית הטרף תידלדל וגודלה של האוכלוסייה הטורפת ידעך עד לאיזון. דוגמה מהעולם החברתי היא גידול במספר התלמידים בכיתה המוביל לירידה בהישגים הלימודיים ובעקבותיה ללחץ ציבורי על מקבלי ההחלטות. לחץ זה הוא למעשה גורם מווסת במערכת, המחזיר אותה לאיזון הראשוני שלה באמצעות החלטה על הקטנת הכיתות. למרות השם המבלבל, לולאות משוב שליליות הן בדרך כלל דבר טוב כי הן מנגנון ויסות עצמי בתוך המערכת. עם זאת, בגלל הכוח המייצב שלה, לולאת משוב שלילית יכולה למנוע שינוי של מצב ישן אך יציב, ולעיתים היא יכולה לשמר דינמיקה של דיכוי וחולשה.
הדוגמה לעיל מציגה שתי לולאות משוב פשוטות יחסית המשפיעות זו על זו ועל המערכת. בצד שמאל של התרשים אנו רואים כי ככל שהאוכלוסייה גדלה יש מספר גדול יותר של לידות, והלידות בתורן מזינות את המשך צמיחת האוכלוסייה – כך נוצרת לולאת משוב חיובית. בצד ימין אנו רואים לולאת משוב שלילית הנובעת מהלולאה הראשונה: האוכלוסייה שגדלה בתהליך המשוב החיובי מזדקנת ברבות השנים, וכך חלה עלייה בתמותה המאזנת את גודל האוכלוסייה.
אם כן, לולאות משוב הן כוח חזק אשר עשוי לשנות את המערכת. מערכות מורכבות ידועות בכך שהן יכולות להפוך למשהו חדש ושונה לגמרי בתוך זמן קצר מאוד. אירוע זניח וקטן המתרחש במקום מסוים במערכת יכול להניע שינוי מערכתי גדול באמצעות לולאות משוב, העשויות להימצא בכל מקום במערכת ולפעול בו בזמן ("אפקט הפרפר"). משום כך חשוב מאוד להבין ולזהות אותן בעת המיפוי והאפיון של המערכת.
על הזיהוי של לולאות משוב והשימוש בהן כנקודות מינוף לשינוי המערכת ניתן לקרוא בפרק ג'.