נקודות מינוף (Leverage Points) הן מקומות בתוך מערכת מורכבת (כלכלה, גוף חי, עיר, אקוסיסטם) שהתערבות בהם, גם אם מצומצמת, תהיה אפקטיבית יחסית להתערבות במקומות אחרים במובן זה שהיא תעודד התנהגות של המערכת בכיוון הרצוי לשם השגת מטרותיה. בניתוח המערכת נרצה להבין היכן נמצאות נקודות המינוף וכיצד להגיע אליהן, כדי לבחור בדרך התערבות בעלת השפעה מקסימלית תוך השקעת משאבים מינימלית.[1]
ניתוח המערכת והבנת עולם הבעיה לעומק, כפי שתואר בחלק א של הסקירה, באמצעות הכלים המפורטים בחלק ג', יאפשרו לנו לזהות את האתגרים והחסמים הקיימים ואת נקודות המינוף שיובילו לשינוי המרבי. החוקרת וההוגה דונלה מדוז תיארה 12 אזורי פעולה שיכולים להיות נקודות מינוף להתערבות אפקטיבית במערכת. לצד זאת היא מסייגת ומזהירה כי מערכות מורכבות אינן צפויות ומסוכן להניח הנחות מכלילות לגביהן. תובנה חשובה נוספת שמדוז מדגישה היא שככל שנקודת המינוף בעלת פוטנציאל גדול יותר להביא לשינוי במערכת, כך המערכת תתנגד יותר לשינוי. לכן, הנגישות לנקודות המינוף האפקטיביות ביותר נמוכה גם כאשר יודעים להצביע עליהן ומבינים איזו התערבות דרושה ובאיזה כיוון להפעיל אותה.[2] הבנת הבעיה ומיפוי המערכת יצביעו על כיווני הפעולה בעלי הערך הרב ביותר כנקודות מינוף לשינוי המערכת.
תרשים 5 מציג את 12 אזורי הפעולה של מדוז בסדר אפקטיביות עולה. לאחריו נרחיב מעט על חלק מאזורי הפעולה המתוארים בתרשים, אשר עשויים להיות נקודות מינוף לשינוי המערכת.[3]
חשוב להדגיש כי נקודות המינוף הרלוונטיות נבחרות בהתאם למערכת הנבחנת, והן משתנות מסוגיה לסוגיה בהתחשב באופי הבעיה, בסוג המערכת ובשותפים לשינוי. משום כך נקודות מינוף מסוימות מתוך 12 הנקודות המופיעות בתרשים עשויות להיות רלוונטיות יותר ובעלות פוטנציאל השפעה גדול יותר בסוגיה חברתית, סביבתית או כלכלית מסוימת, אך לא באחרת. בסופו של דבר אי-אפשר להעתיק חלקים ממערכת אחת למערכת אחרת, והפתרונות שעולים מניתוח של מערכת אחת אינם בהכרח מתאימים למערכת אחרת.
זרימת המשאבים הדרושים למערכת
זרימת התשומות לתוך המערכת וממנה החוצה והמלאים הקיימים בה עשויים ליצור מחסור, ושינוי שלהם עשוי להיות התערבות רלוונטית וחשובה בבעיות מסוימות. לדוגמה, המחסור הכללי במורים במערכת החינוך או המחסור במורים למתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב ברמת 5 יח"ל הם חסם מרכזי במערכת. אם נצליח לפתור אותו, למשל באמצעות הכשרת מורים, הסבה או התנדבות של עובדי הייטק, נוכל לקדם את השינוי הרצוי: העלאת רמת המצוינות המדעית של התלמידים. דוגמה נוספת היא אסטרטגיות הפעולה של יוזמת "קווים אדומים" הפועלת לצמצום האלימות בזוגיות. מיפוי שערכה היוזמה העלה כי לתחום האלימות בזוגיות, ובעיקר למניעת אלימות כזאת, לא מופנים מספיק משאבים פילנתרופיים וציבוריים. על כן, היוזמה שמה לה ליעד לרתום קרנות פילנתרופיות חדשות להשקיע בשדה ולהגדיל את המשאבים המופנים אליו, בין השאר באמצעות הקמת "קרן קרנות" ייעודית.
חיזוק לולאת משוב שלילית (מאזנת)
במערכת מורכבת יש בדרך כלל כמה לולאות מאזנות שמאפשרות לה מעת לעת לתקן את עצמה בתנאים מסוימים, ולהחזיר את עצמה לאיזון. הבחירה בלולאת משוב מאזנת כנקודת מינוף נגזרת מהחוזק שלה ומהמהירות שבה היא מגיבה לתופעה שהיא מנסה לתקן. כלומר אם ההשפעה הלא רצויה במערכת גדלה, נצטרך לחזק את לולאת המשוב השלילית כדי לצמצם את ההשפעה. דוגמה לחיזוק כזה היא הגנה על חושפי שחיתויות כדי לעודד אנשים נוספים לעשות זאת, במציאות שבה מי שחושף שחיתות נחשף לאיומים ואף לפגיעות בפועל.
הרלוונטיות של לולאת המשוב כנקודת מינוף תלויה במידת הדיוק והמהירות של הניטור שמפעיל את הלולאה. למשל, לולאת המשוב המאזנת המביאה לקביעת המחיר של מוצר או שירות על ידי איזון בין ביקוש להיצע משתבשת כאשר המידע אינו שקוף לקונים ולמוכרים. במקרה כזה, התערבות שתחזק את לולאת המשוב המאזנת עשויה להיות, למשל, חקיקה המחייבת אמת בפרסום, או גילום המיסים השונים במחיר הגלוי.
הקטנת השפעת לולאת משוב חיובית (מחזקת) על ידי הפחתת הרווח הצפוי ממנה
לולאות מחזקות הן מקור לצמיחה, שחיקה, התפוצצות והתמוטטות במערכות. לולאה כזו מחזקת את עצמה וככל שהיא עובדת יותר כך היא צוברת עוצמה רבה יותר כדי לעבוד עוד. מערכת עם לולאה המחזקת ללא הגבלה יכולה להרוס את עצמה בסופו של דבר, ולכן יש לולאות מעטות מסוג זה, וגם אם לולאה כזו מופעלת – בשלב מסוים תיכנס לולאה מאזנת לפעולה. הפחתת הרווח שנגזר מפעולה של לולאה מחזקת תביא לצמצום פעולת הלולאה ולהאטה של הצמיחה. לדוגמה, בחברות קפיטליסטיות קיימות לולאות מחזקות רבות המתגמלות את החזקים והמצליחים כך שיתחזקו ויצליחו אף יותר (לולאת משוב מחזקת מסוג "winning to the winners" – ככל שיש לך יותר ממשהו כך גדל הסיכוי שיהיה לך עוד יותר ממנו). למשל, אנשים בעלי ממון מורישים משאבים כספיים לילדיהם ומספקים להם חינוך טוב יותר. אחת השיטות להקטנת הרווח המעודד את הלולאה המחזקת היא הטלת מיסים על ירושות או יישום של תוכניות איכותיות בחינוך הציבורי.
זרימת מידע – נגישות למידע ככוח
שינוי זרימת המידע במערכת הוא למעשה הכנסת לולאה חדשה המספקת משוב למקום במערכת שלא הגיע אליו המידע קודם. זרימת מידע חסרה היא אחת הסיבות הנפוצות לכך שמערכת עובדת באופן לא תקין, ולכן הוספת המידע עשויה להיות התערבות חשובה.
למשל, ביוזמת "קווים אדומים" הבינו כי חסרים נתונים על תופעת האלימות בזוגיות והיקפה בישראל, מכמה סיבות: תת-דיווח של מקרי האלימות בזוגיות, היעדר מדידה שיטתית של היקף התופעה וחוסר בנתונים מתוכללים המונגשים למקבלי ההחלטות ולארגונים הפועלים בשדה. לאור זאת בחרה היוזמה להיענות להזמנה של משרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, ולהוביל יחד עם הוועדה הבין-משרדית למאבק באלימות במשפחה מהלך שיתופי של פיתוח מדד לתופעת האלימות בזוגיות. כלי המדידה שפותח אומץ על ידי הלמ"ס.
באופן דומה, ביוזמה לצמצום הבדידות והגדלת איכות החיים בזקנה מצאו כי נתונים ומידע על תוכניות המספקות מענים ושירותים לאנשים מבוגרים אינם נגישים למקבלי ההחלטות, לאנשי המקצוע, לאזרחים הוותיקים ולבני משפחותיהם. אומנם קיימים מאגרי מידע הממפים את התוכניות השונות, אולם הם אינם "מתקשרים" זה עם זה וחסרה תמונה כוללת. לאור זיהוי לקונה זו, אחד מכיווני הפעולה (מנוף שינוי פוטנציאלי) של היוזמה, שנבחר על ידי רשת השותפים ביוזמה, הוא בניית מאגר מתכלל שימרכז את כלל הנתונים מהמיפויים השונים וינגיש אותם באופן מעודכן ושוטף.
התארגנות עצמית – הכוח לשנות או להביא להתפתחות של מבנה המערכת
אזור פעולה זה מבוסס על ההנחה שגיוון (ביולוגי, תרבותי, חברתי ושוקי / כלכלי) מעודד יצירתיות ודפוסי תגובה מגוונים, המאפשרים למערכת לעבור אבולוציה, להשתנות, להתפתח ולהתאים את עצמה וכך לשרוד ולהסתגל. זהו מנוף חזק של התערבות אבל יש אליו לרוב התנגדות גדולה, כי משמעותו ויתור על כוח עבור חלק מהגורמים במערכת.
לדוגמה, ביוזמת "קווים אדומים" הבינו כי אחד התנאים לצמצום האלימות בזוגיות הוא הרחבת מעגל המעורבים בפתרון הבעיה המערכתית, כך שיכלול לא רק נשים ולא רק ארגונים חברתיים שחרתו על דגלם את המאבק באלימות נגד נשים. לשם כך נעשה מאמץ גדול לשלב ביוזמה גם גברים ולהגביר את מעורבותם בשדה, ולרשת היוזמה הוכנסו גם עסקים, ארגוני צעירים ונציגים של החברה הערבית והחרדית.
מטרות – הייעוד או הפונקציה של המערכת
פעמים רבות לחלקים שונים במערכת יש מטרות שונות ואף סותרות. כמו כן, לעיתים יש הצהרה על מטרה כוללת של המערכת אך בפועל מנחה אותה מטרה אחרת שאינה גלויה לעין; ויש אף מצבים שבהם מטרת המערכת אינה משרתת את השינוי המערכתי שאנו מעוניינים לקדם. לנוכח אלה נדרשת התערבות מותאמת – למשל יצירת הלימה בין המטרות השונות או הכוונת המערכת לטובת מטרה חדשה שתואמת יותר את השינוי המערכתי.
לדוגמה, יוזמת TOP15 פעלה כדי לקדם מיומנויות הנדרשות למצוינות מדעית טכנולוגית בחטיבות הביניים בישראל. נושא זה נמצא על סדר היום של גורמים שונים במערכת. עם זאת, הערכת הישגי התלמידים בחטיבת הביניים, ובוודאי בתיכון, מתמקדת בהערכת ידע (באמצעות בחינות הבגרות) ולא בהערכת מיומנויות. כיוון שכך, כלל המערכת והגורמים בה מוכוונים להקניית ידע ולא להקניית מיומנויות. כל עוד ההערכה תישאר כפי שהיא זו תהיה מטרת המערכת, ויהיה קשה לשנות את אופן ההוראה לכזה המקנה מיומנויות.