מטריצת סטייסי (Stacey)

מהו הכלי?

הכלי נועד לסייע בהגדרה של בעיה כבעיה זדונית. זיהוי זה נחוץ כשלב מקדים לפני שמתחילים במיפוי המערכת לעומק, שכן מיפוי מערכת נחוץ בעיקר כאשר הבעיה היא בעיה מורכבת וחסרה לנו הבנה רוחבית ומעמיקה של עולם הבעיה. בפתרון בעיות פשוטות וליניאריות לא נדרש מיפוי מערכתי והבנה של הזרמים התת-קרקעיים. כלי זה יכול לסייע לנו "לסנן" את הבעיות הפשוטות/ליניאריות, את הבעיות שהן פוליטיות במהותן ואת הבעיות הלא מוגדרות שקשה לסמן את גבולותיהן.

מתי נשתמש בכלי?

נשתמש בכלי זה בשלבים ההתחלתיים של דיוק הבעיה ואפיון המערכת שברצוננו להתמקד בה, כדי לוודא שאכן מדובר בבעיה מורכבת הדורשת מיפוי מערכתי. הכלי יכול לסייע ביצירת הסכמה ראשונית בקבוצה על מאפייני הבעיה.

איך משתמשים בכלי?

נצייר מערכת צירים שבה ציר ה-X הוא רמת הבהירות של הבעיה וציר ה-Y הוא רמת ההסכמה בין השחקנים השונים לגבי אופי הבעיה וכיווני הפעולה האפשריים.

כדי לקבוע היכן על ציר ה-X הבעיה ממוקמת נשאל עד כמה הבעיה מובנת? אם הבעיה וסוגי הפתרונות שלה מובנים, כלומר הבהירות גבוהה, נמקם את הבעיה קרוב לראשית הצירים (שמאלה). ככל שמידת הבהירות של הבעיה נמוכה וקיימת עמימות לגביה כך נמקם אותה ימינה יותר על ציר ה-X. שאלה נוספת המסייעת בקביעת המיקום של בעיה על ציר ה-X היא עד כמה הבעיה שבחרנו ניתנת לבידוד מהסביבה החיצונית? ככל שהבעיה מבודדת מהשפעות הסביבה החיצונית פירוש הדבר שהבהירות לגביה גבוהה, ונמקם אותה שמאלה על ציר ה-X.

כדי לקבוע היכן על ציר ה-Y הבעיה ממוקמת נשאל עד כמה קיים קונצנזוס בקרב בעלי העניין על הגדרת הבעיה ומאפייניה ועל סוגי הפתרונות האפשריים? אם יש הסכמה על הגדרת הבעיה והמענים לה נמקם אותה קרוב לראשית הצירים (למטה). אם יש הסכמה על עצם הבעיה והמחלוקת היא בעיקר על הפתרונות, הבעיה תמוקם גבוה יותר במעלה ציר ה-Y.

כעת נבחן את האזורים השונים שמתקבלים במערכת הצירים: אם הבעיה נמצאת בצד השמאלי של ציר ה-X ובצד התחתון של ציר ה-Y היא בעיה פשוטה: רמת הבהירות שלה גבוהה ויש הסכמה בקרב בעלי העניין על מאפייניה ופתרונה. אם הבעיה ברורה יחסית (צד שמאל של ציר ה-X), יש הסכמה על עצם הבעיה והמחלוקת היא בעיקר על הפתרונות, הבעיה תמוקם במעלה ציר ה-Y בשדה הפוליטי, שמשמעותו היא שאומנם לא פשוט להגיע לפתרון, אך זו אינה בעיה זדונית. כאשר אנו נמצאים בחלק התחתון של ציר ה-Y (כלומר קונצנזוס רחב יחסית), ובחלק הימני של ציר ה-X (כלומר רמת הבהירות נמוכה יחסית), הבעיה תהיה מסובכת ( complicated problem). במצב כזה אפשר להגיע לפתרון נכון וכיוון הפעולה הכללי ברור, גם אם לשם כך יהיה צורך בהון פוליטי ושיתופי פעולה. אם מגיעים לפתרון ותוכנית ההתערבות עובדת, אפשר למדל את הפתרון ולהטמיע בהקשרים דומים.

אם הבעיה נמצאת בקצה הימני של ציר ה-X (בהירות נמוכה מאוד עד כדי חוסר הבנה של מה יכולים להיות הגורמים המשפיעים בסביבה החיצונית) ובחלק העליון של ציר ה-Y (אי-הסכמה גורפת על עצם הבעיה), הבעיה נמצאת בשדה הכאוטי. המשמעות היא שלא נוכל להיעזר במיפוי מערכתי כיוון שחסר מידע רב מדי.

באמצע התרשים נמצא שדה הבעיות המורכבות ( Zone of Complexity ) : בעיות שרמת הבהירות שלהן אינה גבוהה ושרמת ההסכמה לגבי הגדרתן והמענים להן אינה גבוהה. אלו הן בעיות מורכבות שפתרונן דורש מיפוי מערכתי.

טיפ לדרך וקישורים לקריאה נוספת

גם אם נדמה לנו שהבעיה שהגדרנו היא הבעיה הנכונה, כדאי להשתמש בכלי זה לפני שצוללים לעומק לניתוח המערכת כדי לקבל תמונה ברורה יותר לגבי סוג הבעיה ואופי המיפוי הנדרש. הכלי מאפשר גם להשוות בין שתי בעיות דומות ולמקם אותן במקומות שונים על המטריצה.

מומלץ כמובן לקיים את הניתוח ואת הדיון בקבוצה כדי להיחשף לנקודות מבט של שחקנים שונים, ולוודא שיש הסכמה ביניהם לגבי היבטים שונים של הבעיה.

קריאה נוספת מומלצת

Agreement & Certainty Matrix @liberatingstructures.com

Stacey matrix @praxisframework.org